נגיעות שטוחות ושבריריות כבר אינן מבוקשות כפי שהיו בתחילת עידן טכנולוגיית מסכי המגע. במיוחד במגזר הצרכני, דגש רב מושם כעת על מוצרים גמישים ועמידים.

טכנולוגיית מסכי המגע עוברת כיום שינוי מהיר, כלומר מתחמוצת הבדיל אינדיום (ITO) לחומרים אחרים כגון גרפן או ננו-חוטי כסף (AgNW). בבלוג שלנו, כבר דיווחנו פעמים רבות על הטכנולוגיות שהוזכרו. נסביר בקצרה מדוע זה כך.

המעבר מ-ITO ל-Silvernanowires נוצר מכיוון שהחומר החדש הוא סופר-גמיש (בניגוד ל-ITO). זה בולט במיוחד ביישומי תצוגה עם עיצוב גמיש. זה נותן ליצרנים של יישומי מגע אפשרויות עיצוב שונות לחלוטין. אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות שעיצוב המוצר הנוכחי כולל גם תצוגות גמישות במקרים רבים.

כמובן, ישנן סיבות אחרות לשינוי חומרים הרחק ITO. מכיוון שכסף הוא החומר המוליך ביותר בשימוש עד כה, הוא מועדף בעת יצירת מסכי מגע בעלי שטח גדול (למשל צגים בגודל 20 אינץ'). בקנה מידה זה, מוליכות גבוהה היא מרכיב חיוני של זמן תגובה מהיר, במיוחד ביישומי Multi-Touch. לדוגמה, אם משתמשים במוליכים שקופים מבוססי סרט במחשבים ניידים ובסמארטפונים, ניתן ליצור מסכי מגע דקים יותר, קלים ועמידים יותר. קצב ההעברה הגבוה יותר מבטיח גם צגים בהירים יותר וחיי סוללה ארוכים יותר.



אנחנו לא אומרים לך שום דבר חדש כשאנחנו אומרים שסיבה גדולה לטכנולוגיות מסך מגע מלבד ITO היא המחיר הגבוה של אינדיום.

• ITO יקר יחסית.
• תהליך הייצור יקר. ITO מיושם בדרך כלל על מצעים מתאימים כגון זכוכית או יריעות פלסטיק תחת ואקום גבוה.
• והחומר הסופי שביר ולא גמיש, מה שגורם לבעיות בהתמודדות עם מצעים גמישים (כפי שדווח בהתחלה).

אם יש לך הזדמנות להשוות ישירות את העלויות בין AgNW ו- ITO, תגלה שהעלויות של מסכי מגע מבוססי ננו-חוטי כסף נמוכות מעט עד מאוד מעלויות הייצור של פתרונות מבוססי ITO.

אם נושא זה מעניין אותך יותר, הירשם כמנוי להזנת ה- RSS שלנו. בבלוג שלנו אנו מדווחים במרווחי זמן קבועים על טכנולוגיות מסך המגע השונות, כמו גם על היתרונות והחסרונות שלהן.